מהו סחוס הברך ומדוע הוא חשוב?

מפרק הברך הוא המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף האדם, והוא מחבר בין שלוש עצמות מרכזיות: עצם הירך (פמור), עצם השוקה (טיביה) וכובע הברך (פטלה). קצות העצמות במפרק מצופים בשכבת סחוס חלקה ואלסטית, המשמשת כמעין "בולם זעזועים טבעי" ומאפשרת תנועה חלקה ונטולת חיכוך.

סחוס המפרק הוא רקמה ייחודית במיוחד – חלקה וגמישה אך גם חזקה לאין שיעור ביחס למשקלה. תפקידו לשאת בעומסים, לספוג זעזועים ולמנוע שחיקה של העצמות זו בזו. עם זאת, בשונה מרוב הרקמות בגוף, לסחוס אין אספקת דם ישירה, ולכן יכולת הריפוי וההתחדשות שלו מוגבלת ביותר. עובדה זו היא שהופכת כל פגיעה או תהליך של שחיקה בסחוס למורכב ומאתגר מבחינה רפואית.

גורמי סיכון לשחיקת סחוס בברך

שחיקת סחוסים בברך היא אינה תוצאה בלעדית של הזדקנות טבעית. מספר גורמים עשויים להגביר את הסיכון:

• גורמים גנטיים: היסטוריה משפחתית של בעיות מפרקים מגבירה את הסיכון לשחיקה.
• גיל: הסיכון לשחיקת סחוס בברך עולה משמעותית מעל גיל 50.
• עודף משקל: משקל עודף מוסיף לחץ על המפרקים, באופן שבו כל קילוגרם עודף מפעיל לחץ של גדול על מפרקי הברך, שעשוי לזרז את תהליך שחיקת הסחוס.
• פציעות קודמות: פציעות שונות וביניהן: קרעים במניסקוס, שברים או פגיעות ברצועות עשויים להוות גורם סיכון גם לשחיקת הסחוס.
• עומס חוזר: פעילויות הגורמות לעומס מתמשך על הברך- כמו כריעות מרובות, ריצה אינטנסיבית לאורך זמן או עמידה ממושכת עלולות להאיץ את תהליך שחיקת הסחוס.
• מחלות רקע: מצבים רפואיים כגון דלקת מפרקים שגרונית, מחלות מטבוליות או מחלות מערכתיות אחרות עלולים לפגוע במבנה התקין של הסחוס ולהוות גורם סיכון נוסף להתפתחות שחיקה.

דרגות שחיקת סחוס בברך

דרגה 1: שחיקה קלה

בדרגה זו מופיעים שינויים מיקרוסקופיים ראשוניים בסחוס שגורמים להתרככות של הסחוס, אך ההשפעה הקלינית מינימלית.

התסמינים בשלב זה עשויים לכלול:

• כאבים קלים, בעיקר לאחר פעילות ממושכת
• אי-נוחות מזדמנת
• בבדיקות הדמיה ניתן לראות דלדול קל של הסחוס, אך המרווח המפרקי נשמר

דרגה 2: שחיקה בינונית

בשלב זה, השחיקה כבר ניכרת יותר, המשפיעה יותר על איכות החיים ועל האופן בו השחיקה מורגשת.

התסמינים בשלב זה עשויים לכלול:

• הסחוס מתחיל להיסדק ולאבד עובי
• הכאב מתגבר, במיוחד בעת עלייה/ירידה במדרגות או לאחר ישיבה ממושכת
• תיתכן נוקשות בוקר קלה
• בבדיקות הדמיה נראים סדקים בסחוס ושטח פני הסחוס פחות חלק

דרגה 3: שחיקה משמעותית

במצב זה השחיקה היא כבר משמעותית, מורגשת, ומשיפעה על ההתנהלות היומיומית.

התסמינים בשלב זה עשויים לכלול:

• סדקים עמוקים בסחוס המגיעים עד לעצם
• כאב קבוע בפעילות יומיומית
• נוקשות משמעותית במפרק לאחר מנוחה
• הצטברות נוזלים במפרק (בצקת) ורגישות מקומית
• צמצום במרווח המפרקי הנראה בצילומי רנטגן

דרגה 4: שחיקה חמורה

זוהי הדרגה המתקדמת והחמורה ביותר של שחיקת סחוס הברך, בה ההשפעה על ההתנהלות

היומיומית היא משמעותית והכאב חמור יותר.

התסמינים בשלב זה עשויים לכלול:

• היעלמות כמעט מוחלטת של הסחוס והיווצרות מגע ישיר בין העצמות
• כאב חמור, לעיתים גם במנוחה
• הגבלה משמעותית בתנועה
• נוקשות מפרקית ניכרת
• שינויים במבנה העצם וצמיחת זיזים גרמיים (אוסטאופיטים)
• בבדיקות הדמיה נראה אובדן מוחלט של המרווח המפרקי

שחיקת סחוס בברך דרגה 4 מציבה אתגר טיפולי משמעותי, כיוון שהנזק שנגרם לסחוס הוא בלתי הפיך. במקרים אלה, הגישה הטיפולית עשויה להיות אגרסיבית יותר ולעיתים כוללת התערבות ניתוחית.

שחיקת סחוס בברך- תסמינים

התסמינים של שחיקת סחוס הברך

שחיקת סחוס הברך עשויה להתבטא במגוון תסמינים, אשר משתנים בין אדם לאדם ובהתאם לשלב המחלה. לעיתים הסימנים מופיעים בהדרגה ומחמירים עם השנים, ולעיתים הם מתפרצים באופן חד יחסית לאחר מאמץ או פציעה. התסמינים הנפוצים כוללים:

• כאב: הסימפטום השכיח ביותר. לרוב מתפתח בהדרגה, מתגבר בזמן פעילות גופנית, הליכה, עלייה או ירידה במדרגות, ומשתפר במנוחה.
• נוקשות במפרק: בעיקר לאחר שינה או ישיבה ממושכת, כאשר קמים ומנסים להניע את הברך.
• צליל חריקה (קרפיטציות): תחושה או צליל של "חריקה" או "קפיצה" בעת כיפוף ויישור הברך.
• נפיחות: לעיתים נוצרת הצטברות של נוזלים במפרק, במיוחד לאחר מאמץ, וזו מלווה בתחושת כבדות או לחץ.
• הגבלה בטווחי התנועה: קושי בכיפוף או ביישור מלא של הברך, עד כדי פגיעה בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות כמו הליכה, ירידה במדרגות או ישיבה נמוכה.
• חולשת שרירים: היחלשות של שרירי הירך הקדמיים (קוודריספס), כתוצאה מירידה בתפקוד ותנועה מוגבלת, מה שמוביל לעיתים לחוסר יציבות בברך.

חשוב להבין כי חומרת התסמינים אינה תמיד תואמת את הממצאים בצילומי הדמיה: ישנם מטופלים הסובלים מכאבים עזים גם כאשר השחיקה במפרק עדיין קלה יחסית, ולעומת זאת אחרים עם שחיקה מתקדמת עשויים לדווח על כאב מתון בלבד.

אבחון שחיקת סחוס בברך

האבחון של שחיקת סחוס הברך הוא שלב מרכזי בהבנת מצב המפרק ובהתאמת הטיפול הנכון לכל מטופל. תהליך האבחון משלב בין שיחה עם הרופא, בדיקה פיזיקלית והדמיה מתקדמת, ולעיתים גם בדיקות מעבדה.

האבחון לרוב משלב:

• בדיקה קלינית: הרופא בוחן את הברך באמצעות מישוש ותנועות יזומות, במטרה להעריך את יציבות המפרק, טווחי התנועה, נוכחות כאב, נפיחות או רגישות מקומית. לעיתים כבר בשלב זה ניתן להתרשם מחומרת הבעיה.
• צילומי רנטגן: הבדיקה הראשונית והשכיחה ביותר. מאפשרת להדגים את המרווח המפרקי (שנוטה להצטמצם כאשר הסחוס נשחק), וכן לזהות שינויים בעצמות הסמוכות כמו התעבות, זיזים גרמיים או עיוותי מפרק.
• MRI (תהודה מגנטית): מספק תמונה מפורטת ומדויקת של הרקמות הרכות, כולל הסחוס עצמו, המניסקוסים והרצועות. בדיקה זו חשובה במיוחד כאשר רוצים להעריך את מצב הסחוס בשלבים מוקדמים של השחיקה או לשלול פגיעות נלוות.
• בדיקות נוספות: במקרים מסוימים יתבצעו בדיקות דם לשלילת מחלות דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית או מצבים מטבוליים אחרים העלולים לגרום לתסמינים דומים. לעיתים נעשה שימוש גם באולטרסונוגרפיה להדגמת נוזלים במפרק.

שילוב המידע מכלל הבדיקות הללו מאפשר לאבחן במדויק את דרגת שחיקת הסחוס, להבחין בינה לבין מצבים אחרים העלולים לגרום לכאבי ברכיים, ולהתאים לכל מטופל את הטיפול היעיל ביותר.

שחיקת סחוס בברך- טיפול

טיפולים שמרניים

התאמת פעילות גופנית וירידה במשקל
הפחתת העומס על הברך היא אחד מעקרונות הטיפול החשובים ביותר. אפילו ירידה מתונה של 5-10% ממשקל הגוף עשויה להפחית באופן ניכר את רמת הכאב ולשפר את תפקוד המפרק. מעבר לכך, התאמת הפעילות הגופנית לאדם ולחומרת המצב מאפשרת לשמור על בריאות הברך מבלי להעמיס עליה יתר על המידה.

פיזיותרפיה ותרגילים טיפוליים
חיזוק השרירים סביב מפרק הברך – ובעיקר שרירי הירך הקדמיים (קוודריספס) – מפחית את הלחץ הישיר על הסחוס ומסייע לייצוב המפרק.

פיזיותרפיה מותאמת אישית כוללת לרוב תרגילים פשוטים ובטוחים שניתן לבצע בבית או בליווי פיזיותרפיסט:

• תרגילי הרמת רגל ישרה לשיפור הכוח השרירי.
• כיפופי ברך חלקיים לחיזוק ולשיפור שליטה בתנועה.
• תרגול במים (הידרותרפיה) המאפשר פעילות עם פחות עומס בזכות כוח הציפה.
• מתיחות שונות לשמירה על טווחי תנועה ולמניעת נוקשות.

חשוב להדגיש: תרגילים אלה אינם "מרפאים" את הסחוס הפגוע, אלא מיועדים להפחתת כאב, שיפור תפקוד וחיזוק השרירים התומכים, כדי להפחית עומס נוסף על הברך ולעכב את החמרת השחיקה.

אביזרי עזר ותמיכה
שימוש באביזרי עזר יכול להקל על הברך, להפחית עומסים יומיומיים ולשפר את היציבות בעת תנועה:

• מדרסים מותאמים אישית: מסייעים לפיזור נכון יותר של משקל הגוף, מפחיתים לחץ על הברך ומשפרים את מנח הרגליים.
• מגני ברך ותומכי מפרק: מספקים יציבות נוספת, מפחיתים כאב במהלך פעילות גופנית ותורמים לתחושת ביטחון בזמן הליכה או עמידה.
• מקלות הליכה: שימוש במקל בצד הנגדי לברך הפגועה מפחית משמעותית את העומס על המפרק, ומאפשר הליכה נוחה ובטוחה יותר.

אביזרים אלה אינם מהווים טיפול בשורש הבעיה, אך הם יכולים להקל על הכאב, לשפר את התפקוד היומיומי ולהוות חלק חשוב מתוכנית טיפול כוללת

טיפול תרופתי

חשוב לדעת כי כיום אין תרופה לשחיקת סחוס הברך המרפאת אותו באופן מלא. מטרת הטיפול התרופתי וההזרקות היא להקל על הכאב, להפחית דלקת ולשפר את התפקוד היומיומי- אך לא לעצור את תהליך השחיקה עצמו.

משככי כאבים ונוגדי דלקת:

• תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs)- הניתנות לעיתים גם במריחה מקומית וגם בנטילה פומית.
• משככי כאבים פשוטים– כגון פרצטמול, לשיכוך כאבים מתונים.
• הזרקות קורטיקוסטרואידים- במקרים של דלקת חריפה ניתן לשקול הזרקות אלה, המספקות הקלה מהירה אך זמנית.

טיפולים אלו מהווים חלק מארגז הכלים הטיפולי, ויכולים להקל משמעותית על איכות החיים כאשר מותאמים נכון לשלב המחלה ולמאפייני המטופל.

טיפולים מתקדמים ופולשניים

כאשר הטיפולים השמרניים אינם מספקים מענה והכאב או המגבלה בתפקוד נמשכים, ניתן לשקול מגוון טיפולים מתקדמים. מטרתם היא להפחית כאב, לשפר את טווחי התנועה ולשמר את הברך ככל האפשר לפני פנייה לניתוחים מורכבים יותר.

• ארטרוסקופיה: ניתוח זעיר-פולשני המתאים למטופלים עד גיל 50, המתבצע דרך חתכים קטנים בברך. במהלכו ניתן לשטוף את המפרק, להסיר חלקי סחוס רופפים ולטפל בנזקים נלווים כמו קרעים במניסקוס. ההליך לרוב קצר יחסית ומאפשר חזרה מהירה יותר לשגרה.
• טיפולים לשימור סחוס המתאימים למטופלים עד גיל 50:
  
  • מיקרופרקטורה- יצירת חורים זעירים בעצם מתחת לסחוס הפגוע, כדי לעודד יצירת רקמה דמוית־סחוס במקומות שניזוקו.
  • השתלת תאי סחוס- טכניקה מתקדמת שבה משתילים תאים סחוסיים שנלקחו מהמטופל עצמו או מגורם תורם, במטרה לשחזר את הרקמה הבריאה במפרק.
• ניתוחי החלפת מפרק:
  
  • החלפת מפרק חלקית- מתבצעת כאשר השחיקה ממוקדת רק בחלק אחד של הברך. מאפשרת שמירה על חלקי המפרק הבריאים והחלמה מהירה יותר.
  • החלפת מפרק מלאה – מיועדת למקרים של שחיקה נרחבת ושלבים מתקדמים של המחלה. במהלכה מוחלף כל מפרק הברך במשתל מלאכותי שמחזיר את היכולת לתפקד ולנוע כמעט ללא כאב.

טיפול בשחיקת סחוס הברך- ד"ר סוזנה הורוביץ

שחיקת סחוס הברך היא תופעה שכיחה שעלולה להשפיע על איכות החיים, אך יש מה לעשות איתה. אבחון מוקדם, בשילוב תוכנית טיפול מותאמת אישית, יכולים להאט את התקדמות המחלה, להפחית כאבים ולשפר בצורה ניכרת את התפקוד היומיומי.

הגישה האידיאלית כוללת שילוב של שינויי אורח חיים, פעילות גופנית מותאמת, פיזיותרפיה, ובמידת הצורך גם טיפולים מתקדמים- תרופתיים או כירורגיים. התאמת הטיפול לדרגת השחיקה, לגיל המטופל ולאורח חייו היא המפתח להצלחה ולחזרה לחיים פעילים וללא כאב.
אם אתם סובלים מכאבים או מגבלה בתנועת הברך- אל תחכו עד שהמצב יחמיר. טיפול נכון מתחיל באבחנה מדויקת ובהבנת מצבכם הספציפי.

ד"ר סוזנה הורוביץ היא אורטופדית מומחית לברכיים, מנתחת בכירה במערך האורתופדי של בית החולים שיבא תל השומר, חברה באיגודים המקצועיים המובילים בארץ ובעולם. במרפאתה של ד"ר הורוביץ תקבלו ייעוץ אישי, אבחון מקיף וטיפול מקצועי המותאם בדיוק לצרכים שלכם. בזכות ניסיונה הרב בתחום ניתוחי הברך, ביניהם: ארטרוסקופיה, שחזור רצועה צולבת והחלפת ברך מלאה או חלקית– מסייעת ד"ר הורוביץ למטופלים מכל הגילאים, כולל ספורטאים מקצועיים, לחזור לחיים פעילים וללא כאבים.

סובלים מכאבים בברך? אל תחכו עד שהמצב יחמיר! במרפאתנו תקבלו טיפול מקצועי המותאם בדיוק למצבכם ולצרכים שלכם.

צרו קשר עוד היום לקביעת תור להתייעצות:

טלפון: 03-5465474

לינק לתאום תור: https://www.knees.co.il/zimun-torim

דוא"ל: clinic@knees.co.il

כתובת המרפאה: רח' ויצמן 14, מגדל מרכז ויצמן קומה 14

אנטומיה של הברך

הברך היא המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף האדם. היא מורכבת משלוש עצמות: עצם הירך (פמור), עצם השוק (טיביה) והפיקה (פטלה). את המפרק מחזקות ארבע רצועות עיקריות (צולבת קדמית, צולבת אחורית, צדדית פנימית וצדדית חיצונית), שתי רפידות סחוס בצורת חצי סהר (מניסקוס) וסחוס המצפה את קצות העצמות.

מבנה מורכב זה נותן לברך את יציבותה ומאפשר לה לתמוך בכל משקל הגוף, אך גם הופך אותה לפגיעה במיוחד. תנועות יומיומיות כמו הליכה, עלייה במדרגות, כריעה וקימה דורשות מהברך לפעול באופן מושלם – כל הפרעה קטנה יכולה להוביל לכאב משמעותי.

סיבות נפוצות לכאבי ברך

דלקות באזור הברך

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס) היא הסיבה השכיחה ביותר לכאב ברך בקרב מבוגרים. מדובר בשחיקה הדרגתית של הסחוס המגן על העצמות, הגורמת לדלקת בברך, לחיכוך בין העצמות ולכאב.

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית הגורמת לדלקת בקרום הסינוביאלי העוטף את המפרק. זה יכול להוביל לנזק בסחוס ובעצם ולגרום לכאב, נפיחות וקשיון.

דלקת ברצועות ובגידים מתרחשת לרוב כתוצאה מעומס יתר או שימוש חוזר, ושכיחה במיוחד בקרב ספורטאים.

פגיעות מכאניות

קרע ברצועות – הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) היא הרצועה הנפגעת ביותר, בעיקר בספורט הכולל תנועות פיתול פתאומיות. פגיעה זו שכיחה בקרב שחקני כדורגל, כדורסל וסקי.

קרע במניסקוס מתרחש לרוב בעקבות תנועת פיתול חדה כאשר הרגל נושאת משקל. קרעים אלה יכולים להתרחש גם במבוגרים ללא טראומה, כתוצאה מניוון הדרגתי.

שברים בעצמות המרכיבות את הברך מתרחשים בדרך כלל בעקבות טראומה ישירה, כמו תאונת דרכים או נפילה.

מצבים כרוניים

• תסמונת כאב פטלופמורלי -(Patellofemoral Pain Syndrome) סיבה שכיחה לכאבים קדמיים בברך, במיוחד בקרב צעירים ורצים. הכאב מורגש בעיקר בעלייה וירידה במדרגות או בישיבה ממושכת.
• מים בברך (הידרופס)- מתייחס להצטברות נוזל סינוביאלי עודף במפרק, המופיע כתגובה לדלקת, פציעה או מחלה.
• ברך של רץ -(Iliotibial Band Syndrome) היא דלקת ברצועה הרחבה העוברת בצד החיצוני של הירך והברך, הנגרמת בדרך כלל מריצה מרובה.

סיבות נוספות

השמנת יתר מגבירה את העומס על מפרקי הברך ומאיצה את שחיקת הסחוס.

גורמים תורשתיים כמו יישור לא תקין של הברכיים (ברכיים ״איקס״ או ״O״) עלולים להגביר את הסיכון לבעיות ברך.

מקצועות ופעילויות המחייבים כריעות תכופות או עמידה ממושכת עלולים להגביר את הסיכון לכאבי ברך.

סימפטומים וזיהוי של בעיות בברך

בעיות ברך יכולות להתבטא במגוון רחב של סימפטומים, הנבדלים זה מזה בהתאם לסוג הפגיעה, למיקום הבעיה ולחומרתה. לעיתים הכאב הוא מתמשך והולך ומחמיר, ולעיתים מדובר בתחושה פתאומית שמופיעה לאחר מאמץ או פציעה. הכרת התסמינים השכיחים יכולה לסייע בזיהוי מוקדם של הבעיה ובפנייה לאבחון מתאים.

• כאבים בברך בכיפוף: סימפטום נפוץ במיוחד במצבים של פגיעה במניסקוס או בסחוס הפיקה. הכאב מתגבר בזמן עלייה או ירידה במדרגות, בעת כריעה או ישיבה ממושכת.
• כאבים מאחורי הברך: עשויים לנבוע ממתיחה או פגיעה בגיד הירך האחורי, ולעיתים מצביעים על נוכחות ציסטת בייקר- הצטברות נוזלים היוצרת גוש כואב מאחורי הברך.
• נפיחות בברך ("מים בברך"): מצב המעיד לרוב על דלקת או על הצטברות נוזלים בתוך המפרק, אשר עלולה לגרום לכאב, נוקשות והגבלה בטווחי התנועה.
• קשיון ונוקשות: בעיקר בשעות הבוקר או לאחר ישיבה ממושכת, כאשר תחושת "ברך כואבת" מקשה על תחילת תנועה.
• חולשה או אי-יציבות: תחושה שהברך עלולה "להיכנע" תחת משקל הגוף, לעיתים עקב פגיעה ברצועות או חולשה של שרירי הירך התומכים במפרק.

מתי לפנות לרופא?

חשוב לא להתעלם מהסימפטומים. מומלץ לפנות לבדיקה רפואית אם:

• הכאב חמור או מגביל את הפעילות היומיומית.
• קיימת נפיחות משמעותית או הצטברות נוזלים ניכרת.
• יש קושי לשאת משקל על הרגל הפגועה.
• הברך "ננעלת" או "נתקעת" בתנועה.
• חוויתם טראומה ישירה לברך (כמו חבלה או פציעת ספורט).

אבחון מוקדם וטיפול מותאם אישית יכולים למנוע החמרה של המצב, להקל על הכאבים ולשפר משמעותית את איכות החיים.

דרכי אבחון

אבחון נכון הוא הצעד הראשון בדרך לטיפול יעיל ולשיקום תפקוד הברך. תהליך האבחון במרפאה כולל שילוב של שיחה רפואית, בדיקה פיזיקלית ובדיקות עזר מתקדמות:

• בדיקה קלינית: הרופא מעריך את טווחי התנועה של הברך, את יציבות המפרק, ומאתר מוקדי רגישות או כאב בנקודות ספציפיות. כבר בשלב זה ניתן לקבל רמזים חשובים לגבי סוג הבעיה והיקפה.
• בדיקות הדמיה:
  
  • רנטגן: מאפשר לזהות שינויים בעצמות, שברים, הסתיידויות והיצרות במרווח המפרק- סימן אופייני לדלקת מפרקים ניוונית.
  • MRI: מעניק תמונה מפורטת של הרקמות הרכות, כולל רצועות, מניסקוס וסחוס, ומתאים במיוחד לאיתור קרעים או פגיעות שלא נראות בצילום רגיל.
  • אולטרסאונד: שימושי להדגמת דלקות או קרעים בגידים, הצטברות נוזלים או נזק לרקמות רכות קרובות לפני השטח.
• בדיקות מעבדה: במצבים מסוימים נלקחות בדיקות דם, במטרה לשלול מחלות דלקתיות (כגון דלקת מפרקים שגרונית) או זיהומיות שעשויות לגרום לתסמינים דומים.

שילוב תוצאות כל הבדיקות מאפשר לאבחן במדויק את מקור הבעיה, להבדיל בין מצבים שונים הגורמים לכאבים בברכיים, ולהתאים לכל מטופל את הגישה הטיפולית הנכונה ביותר.

איך להעביר כאבי ברכיים? דרכי טיפול מומלצות

טיפולים ביתיים

• מנוחה והתאמת פעילות: מומלץ להפחית פעילויות שמגבירות את הכאב, אך לא להפסיק לחלוטין פעילות גופנית. פעילות מתונה ומבוקרת מסייעת לשמירה על תנועתיות המפרק.
• טיפול RICE: מנוחה (Rest), קרח (Ice), לחץ (Compression) והגבהה (Elevation) – שיטה יעילה במיוחד במצבים אקוטיים להפחתת כאב ונפיחות.
• תרגילי מתיחה וחיזוק: חיזוק שרירי הירך, ובעיקר שריר הארבע־ראשי (קוודריספס) תורם ליציבות המפרק ולהפחתת העומס על הברך.

טיפולים תרופתיים

• נוגדי דלקת שאינם סטרואידיים (NSAIDs): כדוגמת איבופרופן או נפרוקסן, מסייעים בהפחתת דלקת וכאב.
• משככי כאבים פשוטים: כגון פרצטמול, לשיכוך כאבים בדרגות קלות עד בינוניות.
• תוספי תזונה: גלוקוזמין וכונדרואיטין נמצאים בשימוש רחב, אם כי הספרות הרפואית מצביעה על יעילות מעורבת.

טיפולים פיזיקליים

• פיזיותרפיה: מהווה אבן יסוד בטיפול בכאבי ברכיים, וכוללת תוכנית מותאמת אישית של חיזוק, מתיחות וטכניקות ידניות לשיפור התפקוד.
• הידרותרפיה: פעילות במים מפחיתה את העומס הישיר על המפרק, ומאפשרת ביצוע תרגילים בטווח תנועה רחב יותר תוך הקלה על הכאב.

פתרונות ניתוחיים

כאשר טיפולים שמרניים אינם מביאים להקלה מספקת, נשקלת האפשרות להתערבות ניתוחית:

• ארטרוסקופיה: הליך זעיר־פולשני לתיקון קרעים במניסקוס, הסרת חלקיקים חופשיים מהמפרק וטיפול בנזקים נוספים.
• שחזור רצועות: בעיקר לאחר קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL), במטרה להשיב יציבות למפרק.
• החלפת מפרק חלקית או מלאה: פתרון יעיל לשלבים מתקדמים של דלקת מפרקים ניוונית, במקרים בהם קיימת שחיקה נרחבת והגבלה תפקודית משמעותית.

מניעת כאבי ברך

מניעה היא הדרך היעילה ביותר לשמור על ברכיים בריאות לאורך זמן, ולעיתים היא אף מונעת את הצורך בטיפולים רפואיים בעתיד. מספר צעדים פשוטים בשגרה יכולים להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות כאבים בברך:

• שמירה על משקל תקין: עודף משקל מגביר את העומס על מפרקי הברך. שמירה על משקל מאוזן מקטינה את הלחץ ומונעת שחיקה מואצת של הסחוס.
• חיזוק שרירים: במיוחד שרירי הירך (קוודריספס) והעכוז, התומכים במפרק ותורמים ליציבותו.
• טכניקה נכונה בפעילות גופנית: הקפדה על סגנון נכון בריצה, קפיצות ופעילויות ספורטיביות אחרות, כדי למנוע פציעות חוזרות ועומסים לא מאוזנים.
• הימנעות מעומס יתר פתאומי: הגברת עצימות האימונים בצורה הדרגתית מאפשרת למפרק להסתגל ומפחיתה את הסיכון לפציעות.
• בחירת נעליים מתאימות: נעליים עם תמיכה טובה לסוליה ובלימת זעזועים נכונה מקטינות משמעותית את הלחץ על הברך.
• חימום ומתיחות: חימום לפני פעילות גופנית מגביר את זרימת הדם ומכין את המפרקים לעומס, ומתיחות בסיום האימון מסייעות לשמירה על גמישות וטווח תנועה תקין.

שמירה על עקרונות אלה כחלק משגרת היום-יום עשויה להפחית כאבים קיימים ולהגן על הברכיים מפני בעיות עתידיות.

טיפול בכאבי ברכיים- ד"ר סוזנה הורוביץ

כאבי ברך הם תופעה שכיחה שעלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים, אך ברוב המקרים ניתן לטפל בהם ביעילות. אבחון מוקדם בשילוב תוכנית טיפול מותאמת אישית יכול להפחית כאבים, לשפר את התפקוד היומיומי ולאפשר חזרה לחיים פעילים.

הגישה האידיאלית כוללת לרוב שינויי אורח חיים, פיזיותרפיה ותרגילים ייעודיים, ובמידת הצורך גם טיפולים מתקדמים- תרופתיים או כירורגיים. התאמת הטיפול למצב הרפואי, לגיל המטופל ולאורח חייו היא המפתח להצלחה.

ד"ר סוזנה הורוביץ, אורטופדית מומחית לברכיים ומנתחת בכירה במערך האורתופדי של בית החולים שיבא תל השומר, מביאה ניסיון עשיר בטיפול במגוון רחב של מצבים- מפציעות ספורט ועד דלקות מפרקים מתקדמות. במרפאתה תוכלו לקבל ייעוץ אישי, אבחון מקיף וטיפול מקצועי המותאם בדיוק לצרכים שלכם. ד"ר הורוביץ דוגלת בגישה שמרנית כאשר הדבר אפשרי, אך מציעה גם את הטכניקות הכירורגיות המתקדמות ביותר, ביניהן: ארטרוסקופיה, שחזור רצועה צולבת והחלפת ברך מלאה או חלקית- במטרה לסייע למטופלים לחזור לפעילות מלאה ולחיים ללא כאבים.

אל תתנו לכאבי ברכיים להגביל את חייכם. עם אבחון נכון וטיפול מתאים, ניתן להתמודד בהצלחה עם רוב בעיות הברך.

צרו קשר עוד היום לקביעת תור להתייעצות:

טלפון: 03-5465474

לינק לתאום תור: https://www.knees.co.il/zimun-torim

דוא"ל: clinic@knees.co.il

כתובת המרפאה: רח' ויצמן 14, תל אביב, מגדל מרכז ויצמן קומה 14

דלקת מפרקים ניוונית: תסמינים, אבחון וטיפולים חדשניים

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס או OA) היא המחלה הניוונית הנפוצה ביותר של המפרקים, המשפיעה על מיליוני אנשים בעולם. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכאבי מפרקים ולירידה באיכות החיים בקרב האוכלוסייה הבוגרת. מדובר במחלה שכיחה במיוחד, המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ובישראל בלבד מוערך כי יותר מ- 500,000 איש מתמודדים איתה. השכיחות עולה עם הגיל, אך היא אינה מוגבלת רק למבוגרים, גם צעירים עלולים לסבול ממנה בעקבות פציעות ספורט, עומסים חריגים או נטייה גנטית.

מעבר להשפעתה על הבריאות הפיזית, דלקת מפרקים ניוונית עלולה לפגוע בתפקוד היומיומי, ביכולת לבצע פעולות פשוטות ואף באיכות החיים הכללית. הבנת הסימפטומים הראשוניים, ביצוע אבחון מוקדם והיכרות עם מגוון אפשרויות הטיפול הקיימות, מהשמרניות ועד למתקדמות ביותר- הם המפתח להתמודדות מוצלחת עם המחלה.

במאמר זה נסקור את תסמיני דלקת המפרקים הניוונית, נציג את שיטות האבחון המקובלות כיום, ונרחיב על הטיפולים החדשניים שיכולים לסייע בהפחתת כאב ובהחזרת איכות החיים.

 מהי דלקת מפרקים ניוונית?

אוסטאוארתריטיס (OA) היא מחלה ניוונית המאופיינת בשחיקה הדרגתית של סחוס המפרק, שהוא הרקמה החלקה המרפדת את קצות העצמות במפרק. בניגוד לדלקת מפרקים שגרונית (RA), שהיא מחלה אוטואימונית, OA אינה נגרמת על ידי מערכת החיסון אלא מתפתחת בעיקר כתוצאה משחיקה מכנית והזדקנות טבעית של המפרקים.

התהליך הפתופיזיולוגי כולל דלדול של הסחוס, היווצרות זיזים גרמיים (אוסטאופיטים) בשולי המפרק, ושינויים בעצם התת-סחוסית. עם התקדמות המחלה, הסחוס נעשה דק יותר עד שלבסוף העצמות עלולות להתחכך זו בזו ולגרום לכאב, נוקשות והגבלת תנועה.

המפרקים הנפגעים בשכיחות גבוהה ביותר הם:

• הברכיים
• הירכיים (מפרקי הירך)
• אצבעות הידיים
• עמוד השדרה (בעיקר צווארי ומותני)

גורמי סיכון

גורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות של דלקת מפרקים ניוונית הם:

• גיל: השכיחות עולה משמעותית לאחר גיל 45, בשל תהליכי שחיקה טבעיים של המפרק.
• מגדר: נשים סובלות מהמחלה בשכיחות גבוהה יותר, בעיקר לאחר גיל המעבר.
• גנטיקה: היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים ניוונית מעלה את הסיכון להתפתחות המחלה.
• משקל עודף: עודף משקל מפעיל עומס מוגבר על הברכיים והמפרקים הנושאים משקל, ומאיץ את תהליך השחיקה.
• פציעות קודמות: שברים, קרעים ברצועות או במניסקוס עלולים לגרום לנזק מצטבר למפרק ולהוות גורם סיכון משמעותי.
• שימוש יתר במפרקים: עבודות פיזיות הדורשות כריעות מרובות או נשיאת משאות כבדים, כמו גם פעילות ספורטיבית אינטנסיבית, מגבירות את הסיכון לשחיקה מוקדמת.
• דלקות מפרקים ראומטיות: במקרים מסוימים, דלקות מפרקים ראומטיות עלולות לפגוע במבנה התקין של הברך, ולהוביל להתפתחות אוסטאוארתריטיס משני- מצב שבו שחיקת הסחוס נגרמת כתוצאה ישירה ממחלה דלקתית אחרת. עם זאת, ברוב המקרים מדובר באוסטאוארתריטיס ראשוני, הנובע מצירוף של מספר מגורמי הסיכון שצויינו כאן.

הבנת גורמי הסיכון מאפשרת זיהוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון והתאמת טיפול או מניעה בשלב מוקדם- מה שיכול לעכב את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים.

תסמינים וסימנים מוקדמים

אוסטאוארתריטיס של הברך מתבטאת במגוון רחב של תסמינים, אשר נוטים להחמיר בהדרגה עם הזמן. בשלבים הראשונים הסימנים עשויים להיות קלים ולהופיע לסירוגין, אך בהיעדר טיפול מתאים הם נעשים שכיחים ומגבילים יותר, ולעיתים אף מפריעים לשינה ולביצוע פעולות יומיומיות פשוטות.

התסמינים העיקריים כוללים:

• כאב במפרק: מופיע לרוב בעת פעילות כמו הליכה, עלייה או ירידה במדרגות, ונרגע במנוחה. בהמשך הכאב עלול להפוך קבוע וללוות גם במצבים של מנוחה.
• נוקשות במפרק: בעיקר בבוקר או לאחר חוסר פעילות ממושך, לרוב נמשכת פחות מ־30 דקות.
• הגבלה בטווחי התנועה: קושי בכיפוף, יישור או ביצוע תנועות מסוימות של הברך.
• רגישות למגע: המפרק נעשה רגיש במישוש ולעיתים מלווה בתחושת אי־נוחות מתמשכת.
• צליל או תחושת "חריקה": בעת כיפוף או יישור הברך נשמע או מורגש לעיתים רעש אופייני (קרפיטציות).
• נפיחות: כתוצאה מהצטברות נוזלים או דלקת ברקמות סביב המפרק.
• אי- יציבות או "נעילה": תחושה שהברך עלולה "לברוח" או "להיתפס" בזמן תנועה.
• עיוות בציר הרגל: במקרים מתקדמים, מבנה הברך עלול להשתנות (למשל צורת "O" או "X").

תסמינים אלה מובילים בהדרגה לירידה משמעותית ביכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו הליכה רציפה, קימה מישיבה, או ביצוע פעילות גופנית פשוטה. זיהוי מוקדם של התסמינים ופנייה לאבחון מקצועי יכולים לסייע בהתערבות מתאימה, להאט את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים לאורך זמן.

דרגות החומרה של דלקת מפרקים ניוונית

דלקת מפרקים ניוונית (OA) בברך מתקדמת בהדרגה, ולעיתים נמשכת שנים ארוכות עד שמופיעים תסמינים משמעותיים. מקובל לחלק את המחלה לארבע דרגות חומרה עיקריות, בהתאם לממצאי הדמיה (בעיקר רנטגן ו־MRI) ולחומרת הסימפטומים הקליניים:

• דרגה 1 – התחלתית:
  שינויים מינימליים במפרק. ייתכנו סימנים ראשונים של שחיקת סחוס או זיזי עצם קטנים, אך ברוב המקרים התסמינים קלילים או כמעט לא מורגשים. בשלב זה ניתן לעיתים למנוע החמרה באמצעות שינויי אורח חיים, פעילות גופנית מתונה ותרגילים לחיזוק השרירים.
• דרגה 2 – קלה:
  השינויים במפרק ניכרים יותר- כולל הצטמצמות קלה של המרווח המפרקי וזיזי עצם ברורים יותר. המטופלים מתחילים לחוות כאבים בברך, בעיקר לאחר מאמץ או עמידה ממושכת, ולעיתים גם נוקשות קלה בבוקר או לאחר מנוחה.
• דרגה 3 – בינונית:
  בשלב זה יש כבר הצרות משמעותית של המרווח המפרקי ופגיעה נרחבת יותר בסחוס. הכאבים נעשים תכופים יותר, לעיתים גם במנוחה, ומלווים בנפיחות, הגבלה בטווחי תנועה ולעיתים אף בתחושת אי־יציבות או "נעילה" של הברך. איכות החיים נפגעת באופן ברור.
• דרגה 4 – חמורה:
  זוהי הדרגה המתקדמת ביותר, שבה הסחוס נשחק כמעט לחלוטין והעצמות מתחככות זו בזו. צילומי הרנטגן מראים מרווח מפרקי מצומצם מאוד או חסר, עם עיוות בציר הרגל. הכאב עלול להיות עז וקבוע, ולעיתים מונע מהמטופל לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. במקרים אלה נשקלת לעיתים התערבות ניתוחית, כגון החלפת ברך חלקית או מלאה.

תהליך האבחון

אבחון נכון הוא הבסיס לטיפול יעיל בדלקת מפרקים ניוונית (OA). כאשר מטופל מגיע עם חשד למחלה, מטרת תהליך האבחון היא לקבוע את דרגת החומרה, לשלול מצבים אחרים הגורמים לתסמינים דומים, ולהתאים את תוכנית הטיפול המדויקת ביותר.

בשלבים מתקדמים (כאשר מדובר בדרגת חומרה 4 ) צילומי רנטגן של הברכיים בעמידה מספיקים בדרך כלל כדי לקבוע את האבחנה, שכן הם מראים בבירור את היצרות המרווח המפרקי ושינויים בעצמות. אולם בשלבים מוקדמים יותר, או במקרים שבהם הפענוח אינו חד־משמעי, הבדיקה המומלצת היא MRI, המספקת תמונה מפורטת של מצב הסחוס והרקמות הרכות

אבחון נכון הוא הבסיס לטיפול יעיל. כאשר מטופל מגיע עם חשד לדלקת מפרקים ניוונית, תהליך האבחון כולל בדרך כלל:

הערכה קלינית

התהליך מתחיל בתשאול מקיף על התסמינים, אורח החיים והיסטוריה רפואית ומשפחתית. לאחר מכן מתבצעת בדיקה פיזית של המפרק להערכת טווחי התנועה, נוכחות כאב או רגישות, נפיחות ויציבות הברך.

בדיקות הדמיה

צילומי רנטגן: בדיקה ראשונית ונפוצה, המאפשרת לזהות הצרות במרווח המפרק, זיזי עצם (אוסטאופיטים) ושינויים מבניים בעצמות

MRI: מספקת הדמיה מדויקת של הרקמות הרכות – כולל סחוס, מניסקוסים ורצועות – ולכן שימושית במיוחד באבחון מוקדם או כשיש ספק בפענוח צילומי הרנטגן.

CT: במקרים מסוימים נעשה שימוש בסריקת CT לקבלת תמונה תלת־ממדית מפורטת של מבנה העצמות והמפרק.

אולטרסאונד: משמש לעיתים להערכת מצב הרקמות הרכות סביב המפרק, דלקות בגידים או הצטברות נוזלים ("מים בברך").

בדיקות מעבדה

למרות שאין בדיקת דם ייחודית ל־OA, בדיקות מסוימות מסייעות לשלול מחלות אחרות בעלות ביטוי דומה – כמו דלקת מפרקים שגרונית או מחלות זיהומיות.

שילוב המידע מהתשאול, מהבדיקה הקלינית ומההדמיות מאפשר להגיע לאבחנה מדויקת, להעריך את שלב המחלה ולהתאים תוכנית טיפול אישית שתיתן מענה לצרכים הספציפיים של כל מטופל.

דלקת מפרקים ניוונית- טיפול

גישות טיפול מסורתיות

הטיפול באוסטאוארתריטיס של הברך הוא רב־ממדי, ומטרתו להקל על הכאב, לשפר את התפקוד ולהאט ככל האפשר את התקדמות המחלה. בחירת הטיפול תלויה בדרגת החומרה של השחיקה, בגיל המטופל, ברמת הפעילות ובצרכים האישיים.

בשלבים מוקדמים ובדרגות חומרה קלות עד בינוניות (2–3), הטיפול מתבסס לרוב על גישות שמרניות כגון פיזיותרפיה, תרופות והזרקות. במקרים מתקדמים יותר (דרגה 4), כאשר הסחוס נשחק כמעט לחלוטין, נשקלת האפשרות לניתוח החלפת ברך – חלקית כאשר הנזק מוגבל למדור אחד, ומלאה כאשר קיימת שחיקה מפושטת.

באופן כללי, קיימות גישות וטכניקות שונות נפוצות לטיפול באוסטאוארתריטיס:

טיפול תרופתי

• משככי כאבים פשוטים: פרצטמול ותרופות דומות, להקלה על כאבים בדרגה קלה עד בינונית.
• נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAIDs): כגון איבופרופן או נפרוקסן, להפחתת דלקת וכאב.
• הזרקות סטרואידים: להקלה זמנית בכאב ובהפחתת דלקת במפרק.
• תכשירים מקומיים: משחות המכילות NSAIDs או קפסאיצין עשויות לספק הקלה ממוקדת.

פיזיותרפיה ותרגול

תוכנית פיזיותרפיה מותאמת אישית היא אבן יסוד בטיפול. היא כוללת חיזוק שרירי הירך (ובעיקר הקוודריספס), תרגילי גמישות ומתיחות לשיפור טווחי התנועה וטכניקות ידניות להפחתת כאב. מחקרים רבים מראים כי פעילות גופנית מתונה, סדירה ומבוקרת היא אחת הדרכים היעילות ביותר לניהול תסמיני המחלה.

שינויים באורח החיים

• שמירה על משקל תקין: ירידה של 5–10% ממשקל הגוף יכולה להפחית משמעותית את העומס על מפרקי הברכיים והירכיים.
• תזונה מאוזנת: עשירה בנוגדי חמצון, אומגה־3 וויטמינים התומכים בבריאות המפרק.
• התאמת פעילות: הימנעות מפעילויות מעמיסות, ובמקום זאת אימוץ פעילויות עדינות כמו הליכה מתונה, שחייה או רכיבה על אופניים.

עזרים ואביזרי תמיכה

שימוש במדרסים מותאמים אישית, מקלות הליכה, סדים או מגיני ברך יכול להפחית עומסים מהברך, לשפר את היציבות ולאפשר תפקוד יומיומי נוח יותר.

טיפולים חדשניים

כיום ישנם מספר טיפולים חדשניים שמציעים אפשרויות נוספות למטופלים:

הזרקות מתקדמות

חומצה היאלורונית – מסייעת בשימון המפרק, מפחיתה חיכוך ומשפרת את הניידות.

PRP (פלזמה עשירה בטסיות) – הזרקה של רכיבי דם מרוכזים מהמטופל עצמו, המעודדים ריפוי וחידוש רקמות.

פתרונות ניתוחיים

כאשר טיפולים שמרניים אינם מספקים הקלה מספקת, הפתרון הניתוחי עשוי להיות נחוץ:

• ארטרוסקופיה – הליך זעיר-פולשני המתאים לאנשים מתחת לגיל-50, לניקוי המפרק והסרת רקמות פגומות או גופים חופשיים
• אוסטאוטומיה – ניתוח המתאים לאנשים מתחת לגיל-50, לשינוי זווית העצם להפחתת העומס מהאזור הפגוע
• החלפת מפרק חלקית או מלאה – החלפת חלק מהמפרק או כולו בתותב מלאכותי, בהתאם להיקף השחיקה,

במרפאתה של ד"ר סוזנה הורוביץ מוצעים כל הטיפולים המתקדמים ביותר, תוך הקפדה על התאמה אישית לצרכים הרפואיים, לגיל ולסגנון החיים של כל מטופל.

התמודדות יומיומית עם המחלה

לצד הטיפול הרפואי, קיימות אסטרטגיות להתמודדות יומיומית טובה יותר:

1. ניהול פעילות – למידת האיזון בין פעילות למנוחה
2. טכניקות הרפיה – מדיטציה, נשימות עמוקות ודמיון מודרך להפחתת כאב
3. התאמת הסביבה – שימוש בעזרים ארגונומיים בבית ובעבודה
4. תמיכה חברתית – הצטרפות לקבוצות תמיכה של אנשים המתמודדים עם בעיות דומות

טיפול בדלקת מפרקים ניוונית- ד"ר סוזנה הורוביץ

דלקת מפרקים ניוונית היא מחלה נפוצה שעלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים, אך איננה גזירת גורל. זיהוי מוקדם, אבחון מדויק וטיפול מתאים יכולים לשפר משמעותית את התסמינים ולהאט את התקדמות המחלה. הגישה הטיפולית המומלצת כוללת שילוב של שינויי אורח חיים, פעילות גופנית מותאמת, פיזיותרפיה, ובמידת הצורך גם טיפולים תרופתיים, הזרקות או ניתוחים מתקדמים. התאמת הטיפול לדרגת המחלה, לגיל ולסגנון החיים של כל מטופל היא המפתח להצלחה.

אם אתם מתמודדים עם כאבים בברך או במפרקים – אל תמתינו עד שהמצב יחמיר. טיפול נכון מתחיל באבחון מדויק ובהבנת מצבכם הספציפי.

ד"ר סוזנה הורוביץ, אורטופדית מומחית לברכיים ומנתחת בכירה במערך האורתופדי של בית החולים שיבא תל השומר, בעלת ניסיון רב בניתוחי ברך מתקדמים, ביניהם: ארטרוסקופיה, שחזור רצועה צולבת והחלפת ברך מלאה או חלקית. היא מסייעת למטופלים מכל הגילאים ועם מגוון בעיות אורטופדיות לחזור לחיים פעילים וללא כאבים.

צרו קשר עוד היום לקביעת תור להתייעצות:

טלפון: 03-5465474

לינק לתאום תור: https://www.knees.co.il/zimun-torim

דוא"ל: clinic@knees.co.il

כתובת המרפאה: רח' ויצמן 14, מגדל מרכז ויצמן קומה 14