קרעים במיניסקוס מהווים את אחת מפציעות הספורט הנפוצות ביותר. דבר זה, יכול לגרום לבהלה אצל ספורטאים, אשר יתקשו להמשיך ולבצע את הפעילות הספורטיבית בה הם מתמחים. יחד עם זאת, יש אור בקצה המנהרה, מכיוון שבמידה והקרע מאובחן בצורה המיטבית ומטופל בצורה נכונה, ברוב המקרים, יהיה ניתן לחזור בצורה הדרגתית לפעילות וליכולות הספורטיביות של טרום הקרע.

מה חשוב לדעת על קרע במיניסקוס?

קרע במיניסקוס אומנם יכול להסב כאב רב לסובלים ממנו, כמו גם קושי בביצוע פעולות שונות, יחד עם זאת, ברוב המקרים, הוא לא טומן בחובו סיבה גדולה מדי לדאגה. מצב זה נפוץ במיוחד אצל אנשים מעל גיל 50, אך גם צעירים ובעיקר כאלו העוסקים בפעילות ספורטיבית יכולים לסבול ממנו.
בכדי לטפל בצורה המיטבית במצב של קרע במיניסקוס, חשוב מאוד להיות מודעים לתסמינים של מצב זה אשר כוללים בין היתר: כאבים פתאומיים בברך, נפיחות בברך, קושי ליישר את הברך ולעיתים, גם קושי מסוים בהליכה. חשוב לציין, שעם הזמן, יכולים להיות שינויים בתסמינים אשר יבואו לידי ביטוי בשינוי במיקום הכאב, בבריחה של הברך תוך כדאי הליכה ועוד.. כאמור, אם מטפלים בבעיה, ניתן להימנע מאותם התסמינים.

קרע במיניסקוס אצל ספורטאים

ספורטאים מכל הענפים עלולים להיות חשופים למצב של קרע במיניסקוס – כאשר, מי שעוסק בענף ספורט אשר מצריך עומס רב על הברך כמו: כדורגלנים וכדורסלנים, אף חשופים לכך יותר. הליך האבחון של הקרע נעשה תוך התבססות על התלונות והתסמינים עליהם מתלונן הספורטאי. במקרים רבים, יתבצעו בדיקות קליניות אשר ייעודן לקבוע באופן ודאי שאכן מדובר בקרע במניסקוס ולא בבעיה אחרת.

קרע במיניסקוס – איך לטפל?

יש לא מעט דרכים אשר ייעודן לטפל בקרע במיניסקוס ובין היתר: יצירת תכנית אשר כוללת תרגילים שמטרתם לחזק את השרירים – כאשר, התוכנית אמורה להתבצע בהשגחת פיזיותרפיסט. תרגלי מתיחה, תרגילים שונים במים ועוד.. כמובן, שבמקרים וכל דרכי הטיפול שהוצעו לא עובדות, קיימת אפשרות לעבור הליך של הסרת מיניסקוס – כאשר, בחלק מהמקרים, אצל אנשים צעירים, התהליך גם יכלול השתלת מיניסקוס חדש. בכל מקרה, כאשר, מדובר בספורטאים אשר מתמודדים עם קרע במיניסקוס ההמלצה עבורם תהיה להיוועץ עם מומחה לפציעות ספורט.

מתי ניתן לחזור לשגרה ולספורט?

מי שעבר ניתן הסרת מיניסקוס או ניתוח השתלת מיניסקוס, אמור להיות במצב של מנוחה למשך תקופה של מספר שבועות עד חודשים בודדים לצורך הליך התאוששות. החזרה לפעילות הגופנית אליה הוא היה רגיל, אמורה להיות איטית והדרגתית. במקרים רבים, במהלך תקופת ההחלמה, יומלץ למחלים לבצע טיפולי פיזיותרפיה, אשר יכללו: תרגילים המיועדים לשיפור טווח התנועה ובהמשך הדרך, יתווספו גם תרגילים לחיזוק השרירים – לרוב תכנית טיפולים זאת, תתפרס על פני תקופת זמן של כ-3 חודשים.